אני עצמי ואנוכי

אני .vs הציפָּה, גרסת 2017.

אני עצמי ואנוכי

מיטה | Dana Bartlett

– [אני] הי, שומע?
– [אנוכי] מה אתה רוצה?
– [אני] כבר עברו יומיים מאז שחזרת לדירה מהחופשה, אמנם כיבסת את המצעים שזה יפה מאוד, אבל עדיין לא שמת את הציפה על השמיכה.
– [אנוכי] אוקי, ואיך זה בדיוק עניינך? רד ממני.
– [אני] אז זהו, שזה ענייני.
– [אנוכי] איך בדיוק?
– [אני] קניתי מעצמי חריץ בזמן שלך.
– [אנוכי] מה עשית?
– [אני] זוכר שאתמול ושלשום התבטלת כל היום, ועצמי לא הציק לך?
– [אנוכי] נו?
– [אני] אז זה כי עשיתי איתו עסק, שאני לא אומר מילה על ההפקרות הזו, ובתמורה לוקח בעלות על עשר דקות מהזמן שלך היום.
– [אנוכי] מה זה המהלך הנכלולי הזה, למה הלכת מאחורי הגב שלי? לא יכולת פשוט לבוא אליי כמו אדם מבוגר ולבקש ממני בנימוס?
– [אני] ניסיתי את זה בעבר וזה לא עבד. בינינו, אתה הרי עצלן מדי מכדי לשים את הציפה מרצונך.
– [אנוכי] אוקי, אז מה עכשיו, אני כאילו עבד שלך?
– [אני] סוג של. תחשוב שאתה עכשיו למשך עשר דקות לרשותי, אני מפעיל אותך ואתה עושה מה שאני אומר, בלי קשר לאם בא לך או לא.
– [אנוכי] יואו איזה קנס.
– [אני] יאללה צ'יק צ'ק ואנחנו מסיימים, לא תרגיש בכלל!
– [אנוכי] ממש. כבר בא לי למות. תסביר לי עוד פעם איך כל זה קרה?