אני אוהב להתעסק בזוטות. אם ביום מן הימים אכתוב אוטוביוגרפיה, "אתה מתעסק בזוטות!" יוכל להיות שם הולם עבורה.
עיסוק בזוטות סובל מהערכת חסר בעולמנו. זה חבל, משום שבעיניי הזוטות הן חלק חשוב מהחיים. הן מכניסות בהם עניין, מאווררות אותם, ובאופן כללי עוזרות להפוך אותם לנסבלים יותר. מה גם שעיסוק בזוטות אינו צריך לבוא במקום עיסוק בדברים החשובים, אלא לצדו.
הזוטות מקיפות אותנו מכל עבר, הן נוכחות בחיים שלנו בכל יום ויום, ומשום כך ראוי שיכתבו עליהן באופן רציני ומעמיק יותר. לכתוב על זוטות ברצינות ובהעמקה נשמע כמו אוקסימרון, אבל האמינו לי, אין כאן שום ניגוד. עדיין מטילים בכך ספק? הגעתם למקום הנכון: בבלוג הזה תוכלו למצוא הגיגים חמורי סבר שכל כולם עוסקים בזוטי דברים.
תמונה: ״הכותב״, Alphonse Legros